למלא את החלל

לשמור על הזכרון

בכל יצירה יש משמעות עבור היוצר, אבל כל מי שנחשף ליצירה רואה בה את המשמעות האישית שלו.

אחד הדברים שפוגעים בשימור הזכרון זה הלחץ היומיומי.

הלחץ גורם לאמהות רבות לקחת על עצמן הרבה משימות, רק בשביל לא להתמודד עם הזכרונות והרגשות.

ריבוי משימות יכול להוביל לנפילה תחת המשקל וליצור תחושת חוסר אונים שתעצים את תחושת האובדן.

אל תברחי, תישארי

ברגע שתעצרי,

תעצמי עיניים,

תתאחדי עם הזכרון,

זה יכול להיות קשה אבל זה הדבר היחיד שיחזק את ההתמודדות עם האובדן

ברגע שתעשי את זה, את תגיעי לתובנות חדשות

לגביי עצמך, לגבי הסביבה או לגבי החיים.

זאת תהיה היצירה שלך שתשמר את המשמעות של מה שאיבדת

ותזכיר לך שבכל סוף יש התחלה חדשה.

התחלה חדשה

לחץ- הזמן הופך למלחיץ מהמחשבה שלא תספיקי את מה שרצית בחיים.

עשי רשימה מסודרת של כל מה שאת רוצה להספיק כדי להוריד את הלחץ מהמחשבות שלך.

סדר עדיפות- תבדקי עם עצמך מי ומה הכי חשוב ותתחילי מזה כדי לא להתחרט שזה היה אחרון בסדר העדיפויות שלך.

מנוחה- את רק בן אדם, לא רובוט. תדאגי לנוח ולתת מנוחה לכל המחשבות והרגשות שמתרוצצים בך.

הכאב

חיים צומחים מתוך כאב, גם כשאנחנו יולדות זה כואב.

מה שיפה בכאב זה שהוא נשכח עם הזמן ואז נשארים הזכרונות היפים.

הכאב מגיע רק כשיש תחושת פספוס, אז תבחרי מה לזכור.

הזכרונות הם הזרעים שיאפשרו לך לחוות את החיים במלואם בידיעה שהחיים ממשיכם להתקיים בידי אחרים. 

לצמוח מתוך הכאב

קבלי את הכאב כחלק מהמסע שלך. הכאב הורס אבל גם בונה מחדש.

כשהכאב נוגע בך, הוא מזכיר את עוצמת החיים, את היכולת להרגיש ולהשלים את מה שהתפספס.

מצאי את המשמעות שאיבדת והקשיבי לעצמך כדי ליצור אותה מחדש.

כשאת יוצרת את המשמעות שאבדה את לא רק מרפאה את עצמך, אלא מעניקה השראה וכח לאחרים.

בכל סוף יש התחלה ובכל כאב יש זרע של תקווה.